פסק-דין בתיק ו"ע 17546-05-10

השופט מגן אלטוביה:

לפנינו ערעור על החלטת המשיב מיום 24.3.2010 (שומה מס' 097177257).

רקע

העוררת, מחזיקה במשבצת קרקע הידועה כגוש 2505 חלקה 227, מכוח הסכם משולש שנכרת בינה לבין הסוכנות היהודית לבין מינהל מקרקעי ישראל (להלן: "המינהל").

בשנת 1989 החליטה העוררת על הרחבת היישוב לבני המקום על יסוד קריטריונים שהיו קבועים בהחלטת מינהל 612 שהוחלפה בשלב מאוחר יותר בהחלטת מינהל 737 (להלן: "תכנית ההרחבה"). יוער כי החלטת מינהל 737 בוטלה בפסק הדין בבג"צ 244/00 עמותת שיח חדש - למען השיח הדמוקרטי ואח' נ' שר התשתיות הלאומיות ואח' (פורסם בנבו). כן, החליטה העוררת ליתן לכל בעל נחלה ביישוב זכות המלצה על בן מושב לקבלת מגרש אחד בתכנית ההרחבה. בהתאם, הקצתה העוררת זכות המלצה לבעלי נחלה מס' 75 במושב, מאיר ואוליביה אלפסי שהינם ממייסדי העוררת (להלן: "משפחת אלפסי").

לימים מכרה משפחת אלפסי את זכויותיה בנחלה שהייתה לה ביישוב וביקשה לממש את זכות ההמלצה שהוקנתה לה באופן שהעוררת תמליץ עליה לקבלת מגרש בתכנית ההרחבה. משמצאה העוררת שמשפחת אלפסי עומדת בקריטריונים שהיו קבועים בהחלטת מינהל 737 המליצה למינהל להקצות לה מגרש בתכנית ההרחבה (להלן: "ההמלצה").

בגין ההמלצה הוציא המשיב לעוררת שומת מס שבח (להלן: "שומת מס שבח") מהטעם שההמלצה על משפחת אלפסי לקבלת מגרש בתכנית ההרחבה לאחר שכבר לא הייתה רשומה כבעלת נחלה ביישוב, מהווה עסקה במקרקעין כמשמעותה בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג - 1963 (להלן: "החוק").

על שומת מס שבח הגישה העוררת השגה אשר נדחתה בהחלטת המשיב מיום 6.1.1999. 

העוררת לא השלימה עם החלטת המשיב ויחד עם משפחת אלפסי הגישה ערר לביטול שומת מס שבח (עמ"ש 146/99).

במסגרת הדיון בערר האמור, הגיעו העוררת והמשיב להסכם (להלן: "ההסכם הדיוני"), לפיו נמחק הערר של העוררת בכפוף להתחייבות העוררת לדווח לפקיד שומה על ההמלצה והתחייבות המשיב לביטול שומת מס שבח.

ביום 26.12.2000 אושר ההסכם הדיוני וניתן לו תוקף של פסק-דין.

העוררת לא דיווחה לפקיד השומה על ההמלצה, ובסמוך לשנת 2009 החל המשיב בהליכים לגביית שומת מס שבח ובכלל זה ביצע עיקולים על כספי העוררת.

במכתב מיום 30.6.2009 פנתה העוררת אל המשיב וביקשה לבטל את הליכי הגבייה. משלא נענתה שלחה העוררת למשיב מכתב תזכורת נוסף ביום 27.10.2009. בין לבין נפגשו נציגי העוררת ונציגי המשיב ולטענת העוררת בפגישה זו סוכם כי כנגד המצאת אישור מפקיד השומה על כך שההמלצה דווחה לו, תבוטל שומת מס שבח.

במכתב מיום 18.8.2009 פנתה העוררת אל פקיד השומה באשקלון והוסיפה "נספח לדוחות כספיים לשנת 2000" הכולל באור 17 - "המלצה להקצאת מגרש".

אישור על העברת הדיווח לפקיד השומה הועבר למשיב והוא מצדו פנה לקבלת הבהרות מפקיד השומה. לטענת העוררת, במענה לפניית המשיב שלח פקיד השומה, מנהל תחום (רכז בכיר) מר דוד יוסף אל המשיב הודעה אלקטרונית בה הודיע כי אכן קיבל דיווח על ההמלצה אולם אין לו עניין בכך משום שלא מדובר באירוע מס או בעסקה החייבת בהוצאת שומה.

לאחר משלוח מכתבים נוספים מצד העוררת אל המשיב בבקשה לביטול שומת מס השבח, שלח המשיב מכתב מיום 24.3.2010 אל העוררת ובו הודיע כי שומת מס שבח עודנה בתוקף.

מכאן הערר שלפנינו.

עיקר טענות העוררת

         א.         על פי הקבוע בהסכם הדיוני, היה על העוררת לדווח לפקיד השומה על ההמלצה. זאת עשתה בשנת 2009 בהתאם לדרישת המשיב, בדרך של ביאור. בכך קיימה העוררת את ההתחייבות שנטלה על עצמה בהסכם הדיוני. בהקשר זה מוסיפה העוררת כי  בהסכם הדיוני לא נקבע מועד דיווח לפקיד השומה.